|
|
|
|
|
|
|
קישורים מומלצים
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קטעי וידאו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הטינות שלי מסתירות את אור העולם שבי" (שיעור 69). / אבשלום קומיסר |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 "הטינות שלי מסתירות את אור העולם שבי" (שיעור 69).
לפי הקורס הניסים, ברגע זה מצויה בנו ההגשמה הגבוהה ביותר – אנו כבר עכשיו מתקיימים כנוכחות נצחית ומוגשמת של אהבה. למה אין אנו חווים זאת כעת? הקורס אומר שבכל רגע נתון אנו בוחרים ללמד את עצמנו פחד או אהבה. כאשר אנו בוחרים ללמד את עצמנו פחד וטינה אנו מסתירים מעצמנו את מהותנו כאהבה.
הטינות הן כמו עננים שחורים שכולאים אותנו בחיים אפרוריים, כאשר אנו נוטרים טינה אנו רואים מולנו אדם אשם ופגום וכך אנו יודעים את עצמנו כאנשים אשמים ופגומים.
איך נפתרים מחשיבת פחד זו? לקורס ישנם מספר תשובות שהראשונה שבהם היא הסליחה.
"הסליחה היא המפתח לאושר" (קורס בניסים, שיעור 121).
הקורס אומר שכל עוד אנו שומרים טינות נראה לנו עולם אשלייתי מסוכן וקשה. לא רק העולם נפגע אלא גם תפיסתנו את עצמנו – אם אני תופס את אחי ואחיותיי כחוטאים וחוטאות משתמע מכך שגם אני חוטא. מה זאת אומרת חוטא? חוטא הוא אדם שבמהותו פגום, לא ראוי ורע. כאשר אנו תופסים את העולם כפגום מהותית. לא ראוי לחסד ולשמחה. כך גם אנו תופסים את עצמנו.
בקורס כתוב כך:
"השכל הלא-סולח מלא פחד, ואינו משאיר לאהבה מקום להיות היא עצמה; מקום שבו היא תוכל לפרוש את כנפיה בשלווה ולהמריא מעל להמולת העולם. השכל הלא-סולח הוא עצוב, בלא תקווה להפוגה ולשחרור מכאב. הוא סובל ושרוי במצוקה, בוהה אל תוך האפלה, אינו רואה, אבל בטוח שסכנה אורבת שם.
השכל הלא-סולח נקרע בספקות, מבולבל לגבי עצמו ולגבי כל מה שהוא רואה; פוחד וכועס, חלש ומאיים, חושש ללכת קדימה, חושש להישאר, חושש להתעורר או להירדם, פוחד מכל רחש, אך פוחד עוד יותר מן הדממה; נבעת מן החושך, אך נבעת עוד יותר בהתקרב אור. מה יכול השכל הלא-סולח לתפוש, לבד מאשר את הרשעתו? מה יכול הוא לראות, חוץ מאשר את ההוכחה שכל חטאיו הם ממשיים?"
איך נוכל לצאת מכל הבלבול הזה? ע"י סליחה. ע"י כך שנתחיל לראות את עצמנו ואת העולם במקום כחוטאים כטועים – כאור שהתבלבל. טעות היא כאשר אנו מכירים בכך שאנו או האנשים סביבנו עושים משהו לא נכון או רע אך במהותנו אנו והסובבים אותנו נשארים טובים. אנו אורות אדירים וחפים מכל חטא שבטעות תפסנו את עצמו כקטנים וחסרים. לכן חפשנו ואנו עדיין קוראים לאהבה בדרכים משונות – בכוחנות, בתחרותיות בהפרדה ובאלימות.
הסליחה היא רגע של חסד שבו אנו מבקשים לרגע להתרכז במהותו של האדם שמולנו ולגלות שהמהות שלו חפה וזורחת, זוהי אינה ידיעה שכלתנית אלא חוויה במציאות חיינו. סליחה היא בחירה יום יומית המוליכה אותנו לעבר תפישה אחרת- נסיגה לאחור ממה שלימדנו את עצמנו על העולם וגילוי חסד נצחי שחי בכל. אחינו ואחיותינו הופכים למושיעים שלנו מחלום הפירוד והפחד כשאנו סולחים להם. דרך הסליחה אנו מגלים את האור שבהם וכך את האור שבנו.
אז איך סולחים?
ראשית, כל תרגול בקורס מבקש מאיתנו להשתמש בכוח שנמצא בנו אך הוא גדול מאיתנו כגוף-נפש.
נזמין את השכינה - הרוח הגדולה השוכנת בנו ונבקש לראות בדרך אחרת:
"התחל את פרקי-התרגול הארוכים בחשיבה על מישהו שאינך מחבב, שנדמה שהוא מעצבן אותך, או גורם לך להצטער כשאתה פוגש אותו; מישהו שאתה מתעב בגלוי, או סתם מנסה להתעלם ממנו. אין זה משנה איזו צורה לובש כעסך. כנראה כבר בחרת מישהו. הוא יתאים.
עכשיו עצום את עיניך וראה אותו בשכלך, והבט בו זמן-מה. נסה לראות בו אור כלשהו במקום כלשהו; הבהוב קטן שמעולם לא הבחנת בו. נסה למצוא ניצוץ קטן של זוהר הזורח בתמונתו המכוערת שציירת בדמיונך. הסתכל בתמונה הזאת עד שתראה אור אי שם בפנים, ואז נסה לתת לאור הזה להתפשט עד שיכסה אותו, ויעשה את התמונה יפה וטובה.
התבונן זמן-מה בתפישה שהשתנתה, ואחר-כך הפנה את שכלך אל מישהו שאתה קורא לו ידידך. נסה להעביר אליו את האור שלמדת לראות סביב "אויבך" לשעבר. ראה אותו עתה כיותר מידידך, כי באור הזה קדושתו מראה לך את מושיעך, נגאל וגואל, מרופא ושלם.
עכשיו תן לו להגיש לך את האור שאתה רואה בו, ותן ל"אויבך" ולידידך להתאחד בברכה שיברכוך במה שנתת. עכשיו אתה אחד אתם, והם אתך. עכשיו סלחת לעצמך. במשך היום כולו אל תשכח את התפקיד שממלאת הסליחה בהבאת אושר לכל השכלים הלא-סולחים, ושכלך ביניהם.
בכל שעה אמור לעצמך: הסליחה היא המפתח לאושר. אתעורר מן החלום שבו אני בן-תמותה, מוּעד לשגות ומלא חטאים, ואדע שאני בנו המושלם של האלוהים."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| פעילויות קרובות |
|
|
|
|
|
|
|
| מאמרים אחרונים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מדיטציה למתחילים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפוך לעמוד הבית 
הוסף למועדפים 
שלח לחבר
גרסת הדפסה.jpg)
